סיפור אישי - אביטל ג

סיפור אישי – אביטל ג


"התעניינתי במדעים כבר מגיל צעיר. בביה"ס היסודי הייתי עושה ניסויים בבית.

השתתפתי בחוגים של נוער שוחר מדע בטכניון בחטיבת ביניים והתיכון- פיזיקה מודרנית ואסטרונומיה.
בצבא שירתי בתפקיד מש"קית חוויה וקצינת חינוך. מיד עם סיום השירות נרשמתי ללימודים בטכניון, תואר ראשון בפיזיקה, תואר שני בהנדסת חשמל בהתמחות אופטיקה לינארית, תואר שלישי –אלקטרואופטיקה בתחום של פיזיקה רפואית. אבי ניסה לשכנע אותי ללמוד כלכלה אך אני רציתי- פיסיקה.. להיות מדענית.
בסוף הדוקטורט עבדתי בסטארטאפ רפואי, ויום אחד התקשרו אלי מרפאל.

למרות שזה לא ממש התחום שלי החלטתי לבוא לשמוע. קיבלתי תמונה על עבודת צוות ייחודית ומשותפת בתחום המחקרים.

התחברתי לנושאים - הגנה על מערכות ומחוברות לביטחון המדינה  והחלטתי לעשות שינוי לתחום מערכות צבאיות.

נקלטתי כפיזיקאית חוקרת בשנת 2004 ואחרי תקופה קצרה מוניתי לראש תחום. ב-2011 מוניתי לתפקיד מנהלת המחלקה.

אני נמצאת באותו שטח מאז תחילת עבודתי בארגון. מאוד אוהבת לעבוד כאן. למרות שאני בתפקיד ניהולי עדיין ממשיכה עם העבודה המחקרית.

יש פה אנשים נפלאים, ומקצועיים מאוד שעובדים יחד עבור מטרה משמעותית.
בכל מקום ברפאל תמיד התייחסו אלי עניינית לגבי היכולת המקצועית והניהולית שלי. לא קיבלתי יותר או פחות בגלל שאני אישה. לא הרגשתי בשום שלב אפליה. וטוב שכך !
בכנסים ופורומים המקצועיים בהם אני משתתפת ,לצערי, אפשר לספור את הנשים על יד אחת.

נשים בעיני צריכות למצות את עצמן, כל אחת במה שהיא מתאימה.
עידוד בנות צעירות למיצוי יכולותיהן ובפרט בתחום המדעים והטכנולוגיה מאוד חשוב לי . משתתפת כבר כשש שנים בפרויקט במו"ט – עידוד בנות ללימודי מדעים וטכנולוגיה וכן בכנסים לבנות במכון ויצמן.
בכל הקשור בבית, חולקת עם בעלי את האחריות והמשימות. ברור לנו שלכל אחד יש קריירה ואחד תומך בשני.

יש לנו 4 ילדים (14,13,8,2.5) וגם הם שותפים לאחריות ולמשימות בבית. השלמתי עם זה שהבית מבולגן - זה בית שחיים בו...
בתחילת הדרך המקצועית תמיד היתה דילמה מתי להיות עם הילדים. היתרון ברפאל כשאני בבית אני לחלוטין שם ולא לוקחת עבודה הביתה.

יש ימים שאני חוזרת הביתה מוקדם. אני יודעת לחלק את הזמן כך שיהיה לי את הקשב לכולם. יום שישי זה הזמן עם הילדים .

הם גדלים באווירה שיש לי קרירה, גם להם יש עיסוקים משלהם ואני מכבדת את זה. הילדים יודעים שאם הם צריכים אותי אני תמיד בשבילם ואגיע מכל מקום.

יש לנו זמן משפחתי בסופ"ש . לכל אחד יש גם עולם מלא משל עצמו.
אני רוצה שהם יגדלו וילמדו לתת את הזמן גם לאחרים, לתרומה לקהילה. הבנות הגדולות כבר פעילות בפרויקטים שונים ואנחנו גם משפחה מארחת."

Powered By Niloosoft Hunter HRMS