סיפור אישי - ארית ש

סיפור אישי - ארית ש


"מאז שאני זוכרת את עצמי נמשכתי למקצועות המדעיים, במיוחד לתחומי הפיזיקה והכימיה; את הספר "קיצור תולדות הזמן" (סטיבן הוקינג) קראתי כבר בגיל 17, בעוד כל חבריי האחרים היו טרודים במדריכים למתבגרים...
הייתי ילדה עם חוש טכני מאוד מפותח, עם משיכה עזה לטכנולוגיה וגם לאופנועים. את שנות העשרה שלי העברתי בקריאת ספרי מדעים ובנית מודלים מורכבים של אופנועים.

בצבא הדרכתי ופיקדתי על קורסים של חיל הים במקצוע האלחוט, ומאוד נהניתי מהשירות.
בעקבות משיכתי העזה לאופנועים (בעלת רישיון לאופנוע כבד), כשהשתחררתי מהצבא עבדתי ברשות הדואר כשליחה על וספה; אני חושבת שזה המקום היחידי שבו ממש הרגשתי שוני על כך שאני אישה בעולם גברי, וזה התבטא ביחס כלפי, כולל גם ה"טיפים" הגבוהים שקיבלתי.
בבית אף פעם לא הרגשתי שוני ביחס; דווקא אני נמשכתי למקצועות הטכנולוגיים/ המדעיים, כאשר את האהבה למקצועות הללו ירשתי מאבי ז"ל, מורה למדעים במקצועו, ואילו אחי הצעיר בחר במקצועות היותר הומאניים של עריכת דין ומנהל עסקים.
בעקבות אהבתי הרבה למדע וליישומיו, החלטתי ללמוד בטכניון בפקולטה להנדסה כימית.

גם שם לא הרגשתי שוני, כאשר בפקולטה, למיטב זכרוני, למדו מספר שווה של נשים וגברים. בתום התואר הראשון, אותו סיימתי בהצטיינות, החלטתי להמשיך לתואר שני ולהתמקד במחקר בנושאי יישומי ננו-טכנולוגיה בהנדסת סביבה.  בין שני התארים נשאתי לגלעד, גם הוא מהנדס במקצועו (וחובב אופנועים מושבע), ויחד טיילנו במזרח הרחוק ובאפריקה.
בתום התואר השני (שגם אותו סיימתי בהצטיינות) "שבעתי" מעבודת המחקר ורציתי לעסוק בישום בפועל של מקצוע ההנדסה, אותו למדתי, אך גם בפיתוח מוצרים וטכנולוגיות חדשות, ולכן בחרתי לבוא לעבוד ברפאל.

הגעתי לתחום ציפויים אופטיים ברפאל; מדובר בתחום ייחודי ביותר העוסק בפיתוח וישום של שכבות דקות אופטיות ומשלב מספר מקצועות מדעיים.

בזמנו ראיינו אותי 3 נשים מהנדסות שניהלו את התחום והדבר הרשים אותי ביותר. הייחודיות העצומה של התחום והיום המחלקה, היא שאנו עוסקים גם בפיתוח וגם ביצור של מכלולים אופטיים, כך שהמהנדסים והמהנדסות פה זוכים לראות כיצד המוצר או הטכנולוגיה אותם פיתחו, עוברים מרעיון "על הנייר" ליישום בפועל של עשרות ומאות מוצרים בשנה...
לרפאל הגעתי בשנת 2000 לאחר חופשה לידה בת חצי שנה, בה נולדו לי תאומים (בן ובת), היום בני 15; כיום יש לי ילדה נוספת בת 9.

מאז ימי הראשונים ברפאל התרשמתי מאוד מהסביבה התומכת, המאפשרת איזון מלא בין העבודה למשפחה.
עם כניסתי לרפאל עסקתי כמובילה הנדסית של נושאי מו"פ ונושאי יצור במקביל. לאחר כחצי שנה החונכת שלי שהייתה גם מנהלת האיכות, עזבה. כך שנהיו לי "שני כובעים", ובנוסף לעבודתי כמובילה הנדסית, הפכתי להיות מנהלת האיכות של התחום, מה שחייב אותי לעשות תואר שני נוסף בתחום הנדסת האיכות (CQE ). כשנתיים לאחר קליטתי זכיתי גם במלגת "קציר", המוענקת ע"י משרד הביטחון, לאקדמאים צעירים, מצטיינים במדעים, בעלי יכולת מנהיגות וניהול.
במהלך 2002, אוחד תחום הציפויים האופטיים עם שני מוקדים טכנולוגיים נוספים וכך הפכנו להיות מחלקה – "מחלקת מכלולים אופטיים" ואני מוניתי למנהלת האיכות של המחלקה (עדיין במקביל לתפקידי הנוסף כמובילה הנדסית). שני הכובעים אפשרו לי בעצם להתנסות גם במיקרו וגם במאקרו, כאשר ההסתכלות דרך משקפי האיכות עזרו לי לראות את התמונה הכוללת במאקרו ותפקידי הנוסף כמובילה הנדסית אפשר לי להיכנס לעומקם של הדברים.
בשנת 2007 עזבתי את תחום האיכות ומוניתי להיות מנהלת תחום הנדסה במחלקה. ניהלתי קבוצת מהנדסים מדיספלינות שונות: כימיה, הנדסה כימית, הנדסת חומרים, פיזיקה והנדסת מכונות. תפקיד מאתגר ביותר, כאשר התחום עסק (ועוסק גם כיום) במחקר ופיתוח של מוצרים אופטיים וטכנולוגיות חדשות, במקביל לתמיכה הבלתי פוסקת בתחום היצור במחלקה.
בשנת 2012 מוניתי להיות ראש המחלקה, המונה כיום כ- 50 עובדים וכפי שנאמר לעיל עוסקת בפיתוח ויצור של מכלולים אופטיים, בשלושה תחומים טכנולוגיים שונים. תפקיד מספק ביותר ומאתגר לאין שעור.
אין ספק שעם התקדמותי בשרשרת הניהול, האיזון בין הבית למשפחה, הופך לקשה יותר ויותר. בענייני ניהול הבית, אישי גלעד ואני חולקים בעול בצורה שווה, כאשר התמיכה מצידו היא נהדרת והוא אינו מפסיק לפרגן...
לדעתי, מה שמייחד את הניהול הנשי, הוא אינטליגנציה רגשית גבוהה וראיית האינדיבידואל, הבאה ליידי ביטוי ביכולת לאזן בין צרכי העבודה/ המחלקה לבין צרכי העובד; אני מסתכלת כל הזמן על האדם שנמצא מולי ולא על מה שאני צריכה ממנו...
אני חושבת שבחירתי לבוא לעבוד ברפאל, היתה אחת ההחלטות הכי חשובות שעשיתי במהלך חיי. הסיפוק העצום בעבודת הניהול בקדמת הטכנולוגיה, עם היכולת לאזן את חיי המשפחה, הופכים את בחירתי למוצלחת ביותר..."

Powered By Niloosoft Hunter HRMS